מנכ"ל יוחננוף אומר שהרשת מרוויחה רק 3% ושהאשם הוא המסים. המספרים שלו מסתדרים — הסניפים של הרשת, פחות

מאת מערכת סופרקליר · 2026-08-09 · 4 דק׳ קריאה

25% — הפער בין הסניף הזול ביותר של יוחננוף (חולון המרכבה) לסניף היקר ביותר שלה (ת"א, אחד העם) על סל השוואה זהה — לפי מדד סופרקליר, אוגוסט 2026, באותו החודש שבו מנכ"ל הרשת אמר שהאשם ביוקר המחיה הוא המסים, לא הרשתות

בפרק של פודקאסט "תוכנית מנהלים" שעלה ב-17 ביולי 2026, איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלים של רשת יוחננוף, לא היה מרוצה מהאופן שבו הציבור תופס את הרשתות. "ההתאהבות וההתלהבות של המדינה כל הזמן להעמיס עלינו מסים, היא זו שיוצרת את יוקר המחיה," אמר. ואז, ביחס לביקורת שמופנית כלפי הרשתות עצמן: "לבוא ולהאשים אותנו ביוקר המחיה עם 3% רווח זה קצת פתטי" (Ynet).

זו טענה שאפשר לבדוק. יוחננוף היא לא רשת פרטית שמסתתרת מאחורי מספרים סגורים — היא חברה נסחרת בבורסה בתל אביב (גלובס), מפרסמת דוחות רבעוניים, ומתמודדת עם 47 סניפים שנמצאים במדד המחירים של סופרקליר. אז בדקנו: האם ה-3% נכונים? ואם כן — האם זה באמת אומר שהאשם ביוקר המחיה הוא רק שולחן האוצר, ולא שום החלטת תמחור שהרשת עצמה מקבלת?

המספרים של יוחננוף עצמה מסתדרים עם הטענה

בדוח לרבעון השלישי של 2025 יוחננוף דיווחה על הכנסות של 1.3 מיליארד שקל ורווח נקי של 40.4 מיליון שקל — ירידה של 23.2% ברווח לעומת אשתקד, למרות עלייה של 5.1% במכירות. שולי הרווח התפעולי ירדו ל-5.7% מהמכירות (כלכליסט). רווח נקי של 40.4 מיליון שקל על הכנסות של 1.3 מיליארד שקל הוא בערך 3.1% מהמחזור — כמעט בדיוק המספר שיוחננוף ציטט בריאיון.

ברבעון הראשון של 2026 המגמה התהפכה: הכנסות של מעל 1.4 מיליארד שקל (עלייה של כ-19%) ורווח נקי של 60 מיליון שקל — קפיצה של 45% לעומת 41 מיליון שקל ברבעון המקביל (גלובס). זה מוציא שולי רווח נקי של כ-4.3%, מעט מעל מה שהוא הצהיר, אבל באותו טווח. במילים אחרות: הטענה על "3%" היא לא מספר שהומצא לצורך הריאיון. שני הדוחות הכספיים האחרונים של הרשת תומכים בה.

מה אומר מדד סופרקליר על יוחננוף מול המתחרות

גם ברמה הארצית, יוחננוף לא יוצאת רע. לפי מדד המחירים של סופרקליר, נכון לאוגוסט 2026 יוחננוף נמצאת 14% מתחת לחציון הארצי — בדיוק אותו מרחק כמו רמי לוי, הרשת שנתפסת בעיני הציבור כ"הזולה". שתי הרשתות, לפי הנתונים שלנו, נמצאות היום בשוויון מדויק בדירוג ה-33 רשתות שאנחנו עוקבים אחריהן. אם המדד היחיד היה "האם הרשת הזאת יקרה יותר מהממוצע", יוחננוף הייתה עוברת את המבחן בקלות.

אבל זה לא המדד היחיד שיש לנו.

הסניפים של אותה רשת, אותו יום, פער של רבע

מדד סופרקליר לא רק מדרג רשתות זו מול זו — הוא גם מודד את פערי המחירים בתוך כל רשת, בין הסניפים שלה. ואצל יוחננוף, הפער הזה גדול יחסית: הרשת מדורגת שמינית מתוך 33 ברשתות עם השונות הפנימית הגבוהה ביותר.

בבדיקה ישירה של הנתונים, הסניף הזול ביותר של יוחננוף — "חולון המרכבה" — נמצא 21% מתחת לחציון הארצי. הסניף היקר ביותר שלה — סניף "אחד העם" בתל אביב — נמצא רק 1% מתחת לחציון. כלומר על אותו סל השוואה, באותו יום, אצל אותה רשת בדיוק, יש פער של כ-25% בין מה שתשלמו בחולון למה שתשלמו בתל אביב. (סופרקליר כבר תיעדה תופעה דומה בעבר, כשרשתות כמו יוחננוף ממירות סניפים ל"סניפי עיר" יקרים יותר — אבל הפער הזה נמדד גם היום, בלי קשר לאיזה שם תלוי מעל הדלת.)

מע"מ בישראל הוא שיעור אחיד ארצי. מכסי ייבוא לא משתנים בין חולון לתל אביב. אם הטענה היא שהמסים, ולא הרשת, הם שקובעים כמה תשלמו — קשה להסביר איך אותה רשת, עם אותו נטל מס בדיוק, מגיעה לפער תמחור של רבע בין שני סניפים שלה עצמה.

התמונה הענפית: מי גדל בעוגה ומי מצטמצם

ההקשר הרחב יותר גם הוא לא מחמיא במיוחד לטענה. מחקר של רשות התחרות שסקר את השנים 2019 עד אמצע 2023 מצא שחלקן של רשתות הקמעונאות ב"עוגת הרווחים" הכוללת של מגזר המזון גדל מ-56% ל-63.5%, בעוד חלקם של הספקים צנח מ-44% ל-36.5%. לפי אותו מחקר, מכל 10 שקלים שצרכן משלם, כ-2.4 שקלים הם רווח גולמי של הקמעונאי, וכ-4.9 שקלים הם עלות רכש מהספק (כלכליסט). זה מחקר ענפי כללי — הוא לא בודק את יוחננוף ספציפית, וגם לא קובע ממצא לגבי מרווח נקי מול הוצאות תפעול. אבל הכיוון שהוא מצביע עליו — רשתות שמחזקות את מיקומן מול ספקים, לא נחלשות מולם — הוא ההפך מהתמונה שעולה מהטענה "האשם הוא רק המס". כתבה נפרדת של כלכליסט מאותה תקופה תיארה זאת בגלוי: רשתות המזון "חוגגות את העלאות המחירים עם שיפור ברווחיות" (כלכליסט).

אז מי צודק

התשובה הכנה היא: גם וגם, תלוי על מה שואלים. אם השאלה היא "האם יוחננוף משקרת כשהיא אומרת שהיא מרוויחה בסביבות 3%-4%" — התשובה, לפי הדוחות שלה עצמה, היא לא. המספר אמיתי, ותואם למה שהמנכ"ל אמר בריאיון.

אבל אם השאלה היא "האם זה אומר שהרשתות לא צריכות להיבדק, ושכל מה שאתם משלמים נקבע רק במשרד האוצר" — הנתונים של סופרקליר עצמם, מהסניפים של יוחננוף גופה, אומרים אחרת. שולי רווח נקי צרים ברמה הארצית לגמרי מתיישבים עם פערי תמחור פנימיים גדולים בין סניף לסניף — כי המספר הארצי הוא ממוצע, וממוצעים מסתירים בדיוק את סוג ההחלטות שרשת שיווק מקבלת: איפה לתמחר גבוה יותר, ואיפה נמוך יותר, בלי שום קשר לגובה המע"מ. השורה התחתונה למי שקונה אצל יוחננוף: המנכ"ל לא ממציא את ה-3%, אבל הוא גם לא היחיד שקובע כמה תשלמו — הסניף שבו אתם עומדים קובע לא פחות.

מקורות