וולט חייבת למכור את וולט מרקט: הסיפור מאחורי המכירה הכפויה

מאת מערכת סופרקליר · 2026-07-13 · 3 דק׳ קריאה

₪60M — ההפסד השנתי המוערך של וולט מרקט, חרף מחזור של יותר מ-650 מיליון שקל בשנה — לפי דיווח בגלובס, אפריל 2026

אם אי פעם הזמנתם קניות סופר דרך אפליקציית וולט, כנראה שמתם לב שלצד שופרסל, רמי לוי וקרפור מופיע שם גם "וולט מרקט" — סניפי סופר שהחברה עצמה מפעילה. אותה חברה, באותה אפליקציה, גם כמארחת וגם כמתחרה. רשות התחרות הישראלית הכריעה שזה בעייתי מדי — ועכשיו, באמצע 2026, מתנהל מאחורי הקלעים מרוץ מכירה סוער על אחד הנכסים המדוברים בקמעונאות הישראלית.

כשהפלטפורמה היא גם המתחרה

וולט לא רק מובילה משלוחים — היא מפעילה פלטפורמה שמארחת קמעונאיות מזון ופארמה שלמות, ובמקביל מנהלת בעצמה את "וולט מרקט", זרוע סופר מתחרה על אותה אפליקציה. לפי דיווחים ב-N12, הממונה על התחרות סירבה להאריך לחברה פטור מהסדר כובל במתכונת הזו, מתוך חשש לפגיעה בתחרות — גם בתוך הפלטפורמה עצמה, וגם מולה. הMarker תיאר את זה כפרידה כפויה מפעילות שמייצרת לוולט מאות מיליוני שקלים בשנה בישראל.

ההיגיון פשוט: כשאותה חברה גם מפעילה את "הכיכר" וגם מוכרת בה, יש לה גישה למידע על מה נמכר טוב אצל המתחרות, אילו אזורים מבוקשים ומה הצרכנים אוהבים — מידע שאף שחקן אחר בשוק לא רואה. במקביל, וולט יכולה להעדיף את עצמה בתוך האפליקציה שהיא שולטת בה. התוצאה: וולט מרקט צריכה לעבור לידיים חדשות.

חברה אחת בתפקיד גם של הזירה וגם של אחת הסוחרות בה — זו בדיוק הבעיה שרשות התחרות ביקשה לפרק.

המספרים שמאחורי המכירה

כאן מגיע הפרט המפתיע: וולט מרקט היא לא בהכרח הפרס שכולם דמיינו. לפי מצגת משקיעים של בנק גולדמן זאקס, שמלווה את תהליך המכירה וחשפה נתונים שדווחו בגלובס, שירות הסופר המהיר של וולט הכניס יותר מ-650 מיליון שקל ב-2025. אבל גלובס דיווח גם שהפעילות מפסידה — כ-60 מיליון שקל בשנה, כמעט עשירית מהמחזור, בעיקר בגלל עלויות התפעול הגבוהות של משלוחי סופר מהירים.

זו לא נקודת פתיחה טריוויאלית למי שרוצה לקנות: מדובר בעסק גדול, אבל לא רווחי — ומי שירכוש אותו יצטרך תוכנית אמיתית להפוך אותו לרווחי, לא רק כסף בבנק.

מי בכלל רוצה לקנות עסק מפסיד?

למרות ההפסדים, התור ארוך. לפי N12, למעלה מ-20 גופים שונים הביעו עניין ראשוני ברכישת וולט מרקט — קמעונאיות מזון ופארמה, חברות הפצה ולוגיסטיקה, וגם קרנות השקעה ובנקים. התהליך, המלווה על ידי גולדמן זאקס, אמור להסתיים בעסקה בסוף 2026 או תחילת 2027.

בשלב המתקדם, לפי גלובס, נותרו מספר מועמדים סופיים — ביניהם קרן Apex Partners יחד עם אורי מקס, קבוצת פז, מייסדי רשת גוד פארם, וקרן פרטית בניהולו של תור רוזנברג. לפני כל אחד מהם הוצגה תוכנית עסקית שמבטיחה מעבר לרווחיות של 10 עד 35 מיליון שקל תוך פחות משנה מהרכישה — יעד שידרוש ניהול אחר לגמרי מהמתכונת הנוכחית. רשת ויקטורי, שנחשבה מועמדת רצינית בשלבים מוקדמים, בחרה בסופו של דבר לפרוש מהמרוץ, כך לפי ice.co.il.

ולמה שאתם, כצרכנים, תתעניינו בזה

זה לא רק סיפור על בעלי הון. וולט מרקט הפכה בשנים האחרונות לשחקנית משמעותית מאוד בקנייה הדיגיטלית של מזון: לפי כלכליסט, בזכות הפטור שהחזיקה עד כה, למעלה ממחצית מהזמנות הסופר שבוצעו דרך וולט הגיעו דווקא מוולט מרקט עצמה, ולא מהרשתות המתחרות שמופיעות באותה אפליקציה. וגם על איכות השירות עצמו כבר עלו סימני שאלה — Ynet דיווח על מקרים שבהם מוצרים בפיקוח מחירים נמכרו בוולט מרקט מעל התקרה החוקית.

זו בדיוק הסיבה שהשאלה "מי מוכר בזול" לא צריכה להיות תלויה במי שהכי נוח להזמין ממנו באפליקציה. וולט היא אחת הרשתות שסופרקליר עוקב אחריהן כמו אחר כל 34 השחקניות האחרות בשוק — ומי שיקנה בסוף את וולט מרקט לא ישנה את זה: המחיר בפועל על המדף הוא מה שקובע, לא השם על האפליקציה.

התהליך עוד רחוק מסיום. עד שיימצא רוכש, וולט ממשיכה להפעיל את וולט מרקט כרגיל, אך תחת הגבלה על פתיחת סניפים חדשים — סימן לכך שגם הרגולטור מבין שהסיפור הזה עוד לא נגמר.

מקורות