וולט מרקט חייבת קונה. שני המועמדים המובילים יושבים בקצוות ההפוכים של מדד המחירים שלנו

מאת מערכת סופרקליר · 2026-08-03 · 3 דק׳ קריאה

31% — כמה מעל החציון הארצי כבר מתומחרת רשת יילו של פז — לפי מדד סופרקליר, בזמן שפז מתחרה על רכישת וולט מרקט, שגם היא כבר מעל החציון

וולט חייבת למכור את וולט מרקט, זרוע הסופרמרקטים הדיגיטליים שלה, אחרי שרשות התחרות סירבה להאריך לה פטור להפעיל בו-זמנית פלטפורמת משלוחים ורשת קמעונאות משלה. עכשיו, כשהמכירה הגיעה לשלב ההכרעה, מתברר שבין המועמדים המובילים לרכוש אותה יש שניים שכבר נמצאים היום, לפי הנתונים שלנו, בשני הקצוות ההפוכים לגמרי של מדד המחירים הישראלי.

פרס של 300 מיליון שקל — שמפסיד 60 מיליון בשנה

ארבע קבוצות הגישו הצעות לרכישת וולט מרקט, וההצעה הגבוהה מגיעה לכ־300 מיליון שקל: פז קמעונאות בניהולו של נִיר שטרן; המייסדים-מנכ"לים המשותפים של רשת גוד פארם, אדם פרידלר ואוהד סנדלר; אורי מקס (מקס סטוק) יחד עם קרן אייפקס פרטנרס; וקרן פרטית בניהולם של תור רוזנברג וגבי טרבלסי, לפי דיווחי אייס ו-Ynet (אייס).

וולט מרקט אינה עסק קטן: 29 חנויות "חשוכות" (dark stores) הפזורות על פני כ־60% משטח המדינה, ומחזור של כ־650 מיליון שקל בשנת 2025 (אייס). אבל מאחורי המחזור מסתתר הפסד תפעולי של יותר מ־60 מיליון שקל בשנה — כעשירית מההכנסות — הנובע בעיקר מעלויות התפעול של מרכזי הלוגיסטיקה, תחלופת עובדים גבוהה וצי שליחים, ומדיניות שמתעדפת מגוון ואריזה על פני רווחיות מיידית, לפי ניתוח של גלובס (גלובס).

גולדמן זאקס, המלווה את תהליך המכירה, הציג לכל המועמדים תוכנית הבראה זהה: להעלות את שיעור הרווח הגולמי ל-36%-37% מול הספקים, לסגור חמישה מתוך 29 הסניפים, לאחד את מרכזי הלוגיסטיקה למתקן אחד, ולצמצם עלויות ניהול לרמת רשת קמעונאות רגילה — לא חברת טכנולוגיה. היעד: רווח נקי שנתי של 10-35 מיליון שקל, כלומר שיעור רווחיות של 1%-3.5% בלבד (גלובס).

פז שהיא כבר הרשת הכי יקרה בארץ, וגוד פארם שרמי לוי מחזיק בה

לפי הערכות בשוק, ההתמודדות האמיתית היא בין פז לבין קבוצת פרידלר-סנדלר, בין השאר משום ששתיהן נחשבות לבעלות פוטנציאל אסטרטגי עבור וולט מרקט. אבל שתי הקבוצות האלה מגיעות עם היסטוריה שמעניינת אותנו במיוחד: לפי מדד המחירים של סופרקליר, הרשת "יילו" של פז — רשת המרכולים שמופעלת בתחנות הדלק שלה — היא כיום הרשת הכי יקרה בישראל מכל 33 הרשתות שאנחנו עוקבים אחריהן, כ-31% מעל החציון הארצי (נתוני סופרקליר, אוגוסט 2026).

הבעלות על גוד פארם מורכבת יותר: רמי לוי רכש עוד ב-2018 מעל מחצית ממניות החברה — 50.01% לפי הדיווח המקורי על העסקה (Poenta), ולפי דיווחים עדכניים מ-2026 הנתח עומד כיום על כ-51% (Ynet). פרידלר וסנדלר משמשים מנכ"לים משותפים ובעלי מניות, אך התאגיד שמעליהם נשלט על ידי רמי לוי. בדיוק בגלל זה, לפי הדיווחים, אחת הסוגיות הרגישות ביותר בבחינת ההצעה שלהם היא אישור רשות התחרות: גורמים בשוק מעריכים שהרשות עלולה לראות בהצעת פרידלר-סנדלר הרחבה בפועל של הפעילות הדיגיטלית הענפה שכבר יש לרמי לוי, ולא רכישה עצמאית של מתחרה. פרידלר וסנדלר, מצדם, טוענים לפי אותם דיווחים שרמי לוי עצמו לא יהיה שותף לעסקה הזו, ושבכוונתם להביא שותפים נוספים אם ינצחו במכרז (Ynet).

מה זה אומר בפועל — לפי הנתונים שלנו

וולט (הרשת שדרכה וולט מרקט מפרסמת את קבצי השקיפות שלה) מדורגת כיום במקום ה-7 מתוך 33 ברשימת סופרקליר, כ-7% מעל החציון הארצי — כלומר "יקרה", אבל לא בליגה של יילו. גוד פארם ורמי לוי עצמו נמצאים בקצה ההפוך לגמרי: גוד פארם במקום ה-28 (כ-13% מתחת לחציון) ורמי לוי במקום ה-29 (כ-14% מתחת לחציון) — שתיהן מסומנות אצלנו "זול מאוד" (נתוני סופרקליר, אוגוסט 2026).

במילים אחרות: הקונה הבא של וולט מרקט עשוי להגיע משתי קצוות מנוגדים לגמרי של מפת המחירים הישראלית — מהרשת הכי יקרה בארץ, או מהאימפריה שכוללת את שתיים מהרשתות הזולות ביותר. אבל שום דבר בתוכנית ההבראה שגולדמן זאקס הציג לשני הצדדים לא מבטיח שהזהות של הקונה תקבע לאן ילכו המחירים בפועל: התוכנית עצמה בנויה סביב לחיצה על ספקים והתייעלות ניהולית, לא סביב הוזלה לצרכן. גם אם הבעלים החדש יגיע מ"הרשת הזולה" — היעד הרשמי שהוצג לו הוא רווחיות של אחוזים בודדים, לא מבצע.

השורה התחתונה: המכירה הכפויה של וולט מרקט נועדה, לפי הרציונל של רשות התחרות, למנוע ניגוד עניינים בין פלטפורמת המשלוחים לבין הרשת שבבעלותה. אבל היא לא מבטיחה שהבעלים הבא יוזיל לכם את הסל. ולפחות אחד משני המועמדים המובילים כבר מפעיל, לפי הנתונים שלנו, את הרשת הכי יקרה בישראל.

מקורות