בקבוק יין עולה 19 שקל בפריז ועד 70 שקל בישראל. בדקנו כמה עולה אותו הבר-קוד עצמו בכל רשת שמוכרת אותו
מאת מערכת סופרקליר · 2026-08-23 · 4 דק׳ קריאה
50% — הפער שסופרקליר מצא בין הסניף הזול לסניף היקר ביותר שמוכרים את אותו בקבוק יין פרין לה וייה פרם של 750 מ"ל — פער שמתחלק כמעט בדיוק לפי מדד היוקר של הרשתות בסופרקליר (נתוני 23.8.2026)
בקבוק פרין לה וייה פרם — יין שולחני צרפתי פשוט שסטודנטים בצרפת קונים למסיבת בית — עוזב את היקב בדרום צרפת במחיר השווה לכ-10.4 שקל. בפריז, על המדף, הוא נמכר בכ-5.5 יורו — בערך 19 שקל. בישראל, אותו בקבוק בדיוק יכול להגיע עד 70 שקל — עלייה של 270% ממחיר פריז, כך עולה מחקירה של כלכליסט שהתפרסמה ב-20 באוגוסט 2026, ומיפתה שקל-שקל את כל מה שקורה לבקבוק בדרך. בדקנו את אותו בר-קוד בדיוק במסד הנתונים של סופרקליר, כדי לראות אם המדפים בישראל בעצם מאששים את המספר הזה.
תשעה-עשר שקל בפריז, עד שבעים שקל כאן
פרין לה וייה פרם, שמיוצר על ידי משפחת פרין (שמאחוריה גם שאטו דה בוקאסטל היוקרתי בהרבה), ממותג בכוונה כיין נגיש וחסר יומרות — מהסוג שנמכר בקרטונים בסופרמרקטים הצרפתיים. הבדיקה של כלכליסט מצאה שעד שבקבוק מקביל מגיע למדף הישראלי, הוא הופך בפועל למוצר שממוצב קרוב יותר ליין בוטיק — נמכר גם בחנויות יין מובחרות וגם בסופרמרקטים, במחיר שהוא כמה מכפלים ממחירו הצרפתי.
כל תחנה שהבקבוק עובר בדרך לכאן
הפירוט של כלכליסט מתחיל ממחיר היציאה מהיקב, כ-10.4 שקל, ומוסיף שלב-שלב: הובלה יבשתית בצרפת (0.99 שקל), הובלה ימית לישראל (2.17 שקל), ביטוח (0.20 שקל), מכולות ממוזגות שנדרשות כדי לשרוד קיץ ישראלי (1.20 שקל), לוגיסטיקה מקומית ורישוי (2.77 שקל), ותיווי חובה בעברית (1.38 שקל). ואז מגיע הסעיף שהיבואן אורי כפתורי הצביע עליו כעיוות האמיתי: המכס על יין בישראל משלב שיעור של 12% עם מכס מינימום של כ-1.41 שקל לבקבוק, שעל בקבוק זול כמו זה מסתכם בכ-3.9 שקל — כ-38% ממחיר היציאה המקורי מהיקב. "ביינות זולים, המכס המינימלי מכפיל את מחיר היציאה הראשוני," אמר כפתורי לכלכליסט. משם, תוספת של 35% ועוד 11.68 שקל מצד המפיץ מביאה את הבקבוק לכ-33.5 שקל, ותוספת של 30% ועוד 14.3 שקל מצד הקמעונאי מביאה אותו לכ-56.4 שקל לפני מע"מ — נוחת בפועל בטווח של 50-70 שקל שכלכליסט מצא במדפים. בעל היקב גלעד פלם ניסח את הטענה המרכזית בלי כחל וסרק: "כמה עוד מוצרי צריכה אתה מכיר שהמיסוי עליהם מגיע לשיעור כזה?" היבואן קובי שקד הוסיף שעלויות השילוח בלבד עלו בחדות בשלוש השנים האחרונות, מעל ומעבר למכס הקבוע.
מה מצאנו בפועל על המדף
סופרקליר עוקבת אחרי שני בר-קודים מאותה סדרת מוצרים: בקבוק הלבן של 750 מ"ל (קוד מוצר 3296180000047), ובקבוק שני של 750 מ"ל מאותה סדרה (3296180000016). נכון לנתוני ה-23 באוגוסט 2026, הבקבוק הלבן נמכר ב-69 סניפים בשבע רשתות — סיטי מרקט, סיטי מרקט קריית גת, סאלח דבאח, קשת טעמים, פוליצר, סטופ מרקט וסופר יודה — במחירים שנעים בין 49.90 ל-64.90 שקל. הבקבוק השני, שנמכר ב-66 סניפים בשש מאותן רשתות, נע בין 49.90 ל-74.90 שקל — כמעט 5 שקלים מעל הקצה העליון של האומדן של כלכליסט, 50-70 שקל. שני המספרים נופלים בתוך הטווח שהחקירה חישבה ממתמטיקת היבוא בלבד, לפני שאפילו מתווספות עליו ההחלטות המסחריות של הרשתות עצמן. חשוב לציין בכנות: אף אחת משלוש הרשתות הגדולות בישראל — שופרסל, רמי לוי או קרפור — לא מוכרת את אחד משני הבר-קודים במסד הנתונים שלנו, כך שההשוואה הזו מוגבלת לרשתות המזון בגודל בינוני בישראל, ולא לשוק כולו.
הפער מתחלק כמעט בדיוק לפי הדירוג שלנו לרשתות
הפער בין הרשתות אינו אקראי. סופר יודה, שמדד היוקר של סופרקליר מדרג במקום השלישי היקר ביותר מבין 33 הרשתות בארץ (15% מעל החציון הארצי), גובה מחיר אחיד של 59.90 שקל על שני הבקבוקים. סיטי מרקט קריית גת, במקום השישי (7% מעל החציון), מוכרת אותם ב-54.90-69.90 שקל. סיטי מרקט, במקום התשיעי (5% מעל החציון), מציגה את הפער הפנימי הרחב ביותר של כל רשת במוצר הזה — 49.90 עד 74.90 שקל בין הסניפים שלה עצמה. בקצה השני, הרשתות שהמדד שלנו מגדיר "זולות מאוד" — סאלח דבאח (מקום 30, 14% מתחת לחציון), פוליצר (מקום 27, 12% מתחת לחציון) וקשת טעמים (מקום 25, 11% מתחת לחציון) — כולן מתקבצות בצפיפות בטווח 49.90-54.90 שקל, כמעט בלי פער בין עצמן. סטופ מרקט, שמדורגת "זולה" (מקום 21, 7% מתחת לחציון), מוכרת אותו במחיר אחיד של 50 שקל. על היין המיובא הזה, המיקום הכללי של רשת במדד השנתי של סופרקליר מנבא את מחירה כמעט בקבוק-בבקבוק.
התמונה הרחבה יותר
זה לא מקרה חד-פעמי. סקר של המכון לחקר הקמעונאות מרץ 2026, לקראת פסח, מצא פערים של עד 53% על בקבוקי יין זהים בין תשע רשתות ישראליות, עם פער של 78 שקל על סל יין שלם לחג בין הרשת הזולה ליקרה. וכל זה קורה על רקע ביקוש מקומי נמוך במיוחד: הישראלי הממוצע שותה כ-6 ליטרים יין בשנה, אחד השיעורים הנמוכים בעולם המערבי, לעומת כ-46 ליטר בצרפת וכ-51 ליטר בפורטוגל, לפי ניתוח של משרד החקלאות שהוצג במעריב.
מה שהפירוט של כלכליסט מבהיר הוא שהתמחור הגבוה על בקבוק כמו זה אינו מעשה של גורם רע אחד — אלה עלויות שילוח, מכס מינימום קבוע שפוגע הכי חזק ביינות זולים, נתח של המפיץ ונתח של הקמעונאי, שנערמים אחד על השני, כל אחד מחושב על בסיס שכולל כבר את הקודם לו. אין כאן שום דבר בלתי חוקי או מוסתר — זה, למעשה, מידע מפורסם וניתן לבדיקה, וזו בדיוק הסיבה שהיה שווה לבדוק אותו. אם אתם קונים בקבוק יין שולחני מיובא בימים אלה, הנתונים שלנו אומרים שהשאלה השימושית באמת אינה "למה זה כך יקר", אלא "באיזו משבע הרשתות שמוכרות אותו אני עומד עכשיו" — כי על הבקבוק הזה, זה שווה בעצמו עד 25 שקל.