קרפור מצטרפת לשופרסל ולרמי לוי בסיטונאות. הלקוחות החדשים שלהן נמצאים מתחת לרדאר של כל מדד מחירים בישראל — כולל שלנו

מאת מערכת סופרקליר · 2026-08-05 · 4 דק׳ קריאה

16 נקודותהפער במדד היוקר של סופרקליר בין רמי לוי (14% מתחת לחציון הארצי) לקרפור (2% מעליו) — שתי רשתות בקצוות מנוגדים של מדד המחירים, שמצאו את עצמן השבוע, עם הצטרפות קרפור, על אותה אסטרטגיה בדיוק: להיות הספק הסיטונאי של אלפי מכולות וקיוסקים קטנים מכדי להתחייב בפרסום מחיר אחד. נתוני סופרקליר, 5.8.2026

ב-4 באוגוסט 2026 דיווח כלכליסט שגלובל ריטייל, המפעילה בישראל את רשת קרפור, חתמה על הסכם לרכישת 70% ממניות פרי מרקט — מפיצה של מוצרי מזון, טואלטיקה וניקיון למינימרקטים, מכולות ועסקים קטנים — לפי שווי של 19 מיליון שקל. בעלי המניות הנותרים: קבוצת אדום (45%) ו"אלעד ועננונו" (5%), וגם נחום ביתן, שמחזיק כיום 50% מפרי מרקט ובמקביל הוא בעל 22% ממניות גלובל ריטייל עצמה — החברה שרוכשת עכשיו את החברה שלו.

מבחינת כלכליסט זו לא רק ידיעה על עסקה בודדת. הכותרת של הכתבה היא "קרפור אחרי שופרסל ורמי לוי", וזה בדיוק העניין: שלוש הרשתות הגדולות ביותר במדד המחירים של סופרקליר בונות, כל אחת בדרכה, זרוע סיטונאית שמוכרת ישירות למכולה השכונתית, לקיוסק, לחנות הכפרית במושב ובקיבוץ, לבית האבות ולמזנון המשרדי. וזה בדיוק המקום שבו נגמרת היכולת של כל מדד מחירים בישראל — כולל שלנו — לראות מה קורה.

מי כבר שם

שופרסל הייתה ראשונה. לפי כלכליסט, הרשת פתחה סניפי Cash & Carry כבר ב-2018, ורכשה את מפיץ המזון אמיגה ומפיץ נוסף בצפון הארץ ב-2022. גלובס דיווח במרץ 2025 שהפעילות עצמה קדמה לכך, החל מ-2017, ושהאחים יוסי ושלמה אמיר — שרכשו נתח בשופרסל כשנה קודם לכן — מיתגו אותה מחדש בשם "המפיץ", עם סניפי ענק של כ-5,000 מ"ר בקריית ביאליק, בבאר יעקב ובחיפה, ותוכנית להרחיב לבאר שבע. בענף מעריכים, לפי כלכליסט, שזרוע הסיטונאות של שופרסל מגלגלת כ-1.5 מיליארד שקל בשנה.

רמי לוי נכנס לתחום ב-2022, כשהקים תחת המותג "רמי לוי לעסקים" חנות Cash & Carry ראשונה בחיפה בהשקעה של 15 מיליון שקל, מתוך תוכנית השקעה כוללת של כ-90 מיליון שקל. אז העריך לוי שבתוך שלוש שנים תגיע הפעילות למחזור של כמיליארד שקל, בזכות כוח הקנייה של הרשת — כ-6 מיליארד שקל מחזור שנתי — שמאפשר לו להציע למכולות מחירים נמוכים משל הספקים הישירים.

עכשיו מצטרפת קרפור, לא בבנייה מאפס אלא ברכישה: פרי מרקט מגיעה כבר עם מרכז לוגיסטי של 7,000 מ"ר באזור התעשייה כפר קאסם, צי משאיות ומלגזות, ותשתית הפצה פעילה. לפי כלכליסט, הרכישה נותנת לקרפור "דריסת רגל מיידית" בשוק הסיטונאי, כולל אפשרות להרחיב את המכירה לחנויות מזון בקיבוצים ובמושבים, לבתי אבות, למשרדים ולמזנונים.

שלוש רשתות בקצוות שונים לגמרי של המדד שלנו — שהתאחדו סביב אותה תוכנית

כאן אנחנו יכולים לתרום נתון שאין לאף אחד אחר. שלוש הרשתות האלה יושבות במקומות שונים לגמרי במדד היוקר של סופרקליר. נכון ל-5 באוגוסט 2026: רמי לוי מדורג במקום 30 מתוך 33 — 14% מתחת לחציון הארצי, מתויג "זול מאוד". שופרסל מדורג במקום 11 — 1% מעל החציון, "ממוצע". קרפור, הרשומה במאגר שלנו עדיין תחת שמה הקודם "יינות ביתן", מדורגת במקום 10 — 2% מעל החציון, גם היא "ממוצעת". פער של 16 נקודות אחוז על מדד אחד, בין הרשת הזולה ביותר מבין השלוש לזו היקרה מכולן — ובכל זאת, שלושתן הימרו על אותו מודל עסקי בדיוק: להפוך לספק הסיטונאי של השכבה הקטנה ביותר בקמעונאות המזון הישראלית.

הלקוחות החדשים לא יופיעו אצלנו לעולם

חוק קידום התחרות בענף המזון, כפי שכבר בדקנו כאן כשניצת הדובדבן חצתה את אותו רף, מגדיר "קמעונאי גדול" — מי שמחויב בפרסום יומי של קבצי מחירים — כמי שמחזיק לפחות שלוש חנויות ומחזור מכירות שנתי מעל כ-294.3 מיליון שקל (2026). מכולה שכונתית שקונה סחורה סיטונאית מ"המפיץ", מ"רמי לוי לעסקים" או מפרי מרקט היא, כמעט בהגדרה, רחוקה שנות אור מהרף הזה. היא לא מפרסמת קובץ מחירים כי החוק פשוט לא חל עליה — לא כי היא מפרה משהו.

המשמעות: ככל ששרשרת האספקה של אלפי המכולות, הקיוסקים והמינימרקטים הפרטיים בישראל מתכנסת סביב שלוש הרשתות שכבר שולטות במדד השקיפות, סופרקליר — כמו כל כלי השוואת מחירים אחר בישראל — ממשיך לא לראות מה קורה בקצה השני של האספקה הזו. השכבה הבלתי-שקופה לא נעלמת. היא פשוט זזה צעד אחד פנימה, לתוך שרשרת האספקה של הענקיות שכבר נמצאות במדד.

גם הסניפים הסיטוניים עצמם לא תמיד עמדו בחוק

יש כאן גם תקדים שמזכיר עד כמה קל להחליק בפינה הזו. בדצמבר 2024 הודיעה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן על כוונתה להטיל על שופרסל קנס של 2,125,167 שקל, בטענה שבשלושה מסניפי "המפיץ" — בקריית ביאליק, בבאר יעקב ובאשדוד — לא הוצג מחיר מלא, לא סומן מע"מ כנדרש, לא הוצג מחיר ליחידה ולא סומן במלואו מקור הייצור של תוצרת חקלאית. הרשות תיארה זאת כ"הפרות חמורות של חוק הגנת הצרכן". שופרסל השיבה שהיא פועלת כדין ואינה רואה בסיס לכוונת הקנס. זו עדיין הודעת כוונה, לא פסק דין חלוט — אבל היא ממחישה שגם ענקית שכבר יש לה דירוג במדד שלנו מתקשה לשמור על שקיפות מחירים מלאה ברגע שהיא עוברת מהמדף הצרכני לדלפק הסיטונאי.

השורה התחתונה

זו לא כתבה על עסקה שתוזיל לכם את הסל. שום דבר בהסכם של קרפור ופרי מרקט לא מבטיח מחיר נמוך יותר במכולה שמעבר לפינה — ואין דרך לדעת אם הוא באמת ירד, כי אין לנו, וכנראה לא יהיה לנו, נתונים על המכולה הזו בכלל. הסיפור כאן הוא איך הריכוזיות שכבר מוכרת לכם מהמדף — שלוש-ארבע רשתות ששולטות ברוב שוק המזון הישראלי — מתרחבת שכבה אחת עמוק יותר, אל תוך שרשרת האספקה של הקמעונאים הקטנים ביותר במדינה. וברגע שהיא שם, אין לאף אחד — לא לצרכן, לא לעיתונאי, לא למדד מחירים אוטומטי — דרך לבדוק אותה.

מקורות