מס הסוכר עלה למחיר ב-32%, כשבוטל הוא ירד רק ב-16%. שלוש שנים אחרי, ישראלים עדיין שותים פחות משקאות ממותקים — בדקנו כמה עולה אותו בקבוק היום

מאת מערכת סופרקליר · 2026-08-16 · 3 דק׳ קריאה

פי 2 — כך משתנה מחיר בקבוק קוקה קולה 1.5 ליטר רגילה, לפי אותו ברקוד בדיוק, בין הרשתות: מ-₪7.90 בקשת טעמים ועד ₪15.90 ביילו — נתוני סופרקליר, 16.8.2026, לא כולל אילת הפטורה ממע"מ

ב-1 בינואר 2022 הטילה הממשלה הקודמת מס קנייה על משקאות ממותקים — שקל אחד לליטר, עם תעריפים גבוהים יותר לתרכיזים — כדי לצמצם צריכת סוכר ומחלות שנלוות אליה. שנה אחר כך הוא בוטל. שלוש שנים אחרי הביטול, רשות המסים בדקה מה בעצם קרה לצריכה ולמחיר — והתשובה היא לא מה שהיית מצפה משום צד בוויכוח.

מה קרה: מס שהוטל בגלל בריאות, בוטל בגלל קואליציה

לפי Ynet, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביטל את המס במרץ 2023 בלחץ ישיר של ש"ס ויהדות התורה, שדרשו לקיים הבטחה קואליציונית לבטל את "הגזירות של ליברמן" — כינוי שנתן להן יו"ר ש"ס אריה דרעי, שתיאר את המס המקורי כ"מס פוליטי" שהוטל על הציבור החרדי. הביטול לא היה חד-פעמי: לפי כלכליסט, בדצמבר 2023, אחרי שמשרד האוצר כבר פרסם טיוטת צו להחזרת המס, הוא נסוג תוך יומיים במסגרת עסקה מול דרעי — הארכת הפטור בתמורה לוויתור ש"ס על התנגדותה לדחיית הבחירות המקומיות. סמוטריץ' עצמו כינה את הפרסום ההוא "טעות". איגוד רופאי בריאות הציבור תקף אז את המהלך וכינה אותו "מתנת ענק לחברות המשקאות על חשבון הציבור".

הביטול הזמני הפך לקבוע בדצמבר 2024, ובמשרד האוצר העריכו שהמדינה מוותרת על כ-360 מיליון שקל הכנסות בשנה כתוצאה מכך (גלובס). כשעתרו נגד ההחלטה, סמוטריץ' לא התנצל על הכיוון האידאולוגי: "מיסים לא נועדו לחנך", השיב, לפי Ynet, והציג את הביטול כעמדה עקרונית של איש ימין כלכלי שתומך בחופש הצרכן ומתנגד להתערבות ממשלתית.

הממצא של רשות המסים: המחיר עלה מהר, וירד לאט

כאן מגיע החלק המעניין. כלכליסט מדווח על ניתוח של רשות המסים שפורסם באוגוסט 2026: שלוש שנים אחרי ביטול המס, צריכת המשקאות הממותקים בישראל עדיין נמוכה בכ-6% מרמת 2021 — לפני שהמס בכלל הוטל. כשהמס נכנס לתוקף ב-2022 הצריכה צנחה בכ-12%; אחרי הביטול היא התאוששה בכ-5% בלבד, בלי לחזור לנקודת המוצא.

הפער החד ביותר נמצא במגזר החרדי, שבו לפי הניתוח האפקט היה חזק בהרבה בשני הכיוונים: ירידה של 20.2% בצריכה כשהמס הוטל (לעומת 11.8% במגזר הכללי), וקפיצה חזרה של 12.2% אחרי הביטול (לעומת 5.1% במגזר הכללי) — אבל גם שם הצריכה נותרה כ-9% מתחת לרמת 2021. במילים אחרות: דווקא הציבור שבלחצו הפוליטי בוטל המס, הוא זה שהמשיך לצרוך פחות ממנו הכי הרבה.

וכאן ההסבר שמחבר בין הצריכה למחיר: לפי אותו ניתוח, כשהמס הוטל, היצרנים העלו את המחיר ליחידת נפח יותר מגובה המס עצמו — למשל שישיית קוקה קולה 1.5 ליטר, שהתייקרה ב-32% לליטר. וכשהמס בוטל, המחיר ירד ב-16% בלבד לליטר — פחות ממחצית מהעלייה המקורית. במילים פשוטות: המחיר טיפס במדרגה גבוהה, וירד במדרגה נמוכה בהרבה — והפער הזה נשאר בכיס של מישהו אחר, לא של הצרכן.

מה שהנתונים שלנו מראים: הפער האמיתי הוא בין רשתות, לא בין שנות מס

השאלה שמעניינת אותנו כמי שסורקים את קבצי המחירים הרשמיים של 34 רשתות המזון בישראל היא לא רק מה קרה למחיר לאורך זמן, אלא כמה עולה בדיוק אותו מוצר היום, ברשת מול רשת. בדקנו: בקבוק קוקה קולה רגילה 1.5 ליטר, לפי אותו ברקוד בדיוק, מופיע אצלנו ב-941 חנויות שונות (לא כולל אילת, הפטורה ממע"מ ולכן זולה מטבעה). הטווח: מ-₪7.90 בקשת טעמים ועד ₪15.90 ביילו — כלומר בדיוק פי שניים, פער של 101%, בין הזול לבין היקר, על אותו מוצר בדיוק, באותו יום.

לשים את זה בפרופורציה: כל המחלוקת סביב המס, שהתחילה, בוטלה ונעשתה קבועה — מדובר בשקל אחד לליטר, שהצטרף או ירד ממחיר של בקבוק שממילא עולה בין ₪7.90 ל-₪15.90 בהתאם לרשת שבה אתה קונה. הרשתות בקצה הזול — רמי לוי ומחסני השוק, למשל — מתחילות בסביבות ₪8.20-8.30 לבקבוק; יילו, שכבר ידועה במדד שלנו כרשת היקרה ביותר בישראל (31% מעל החציון הארצי, לפי הדירוג שלנו), מוכרת אותו בקבוק כמעט כפול. כלומר: אם ממש רצית להימנע מהמס ב-2022, לא היית צריך לחתום על עצומה — היית פשוט צריך לקנות ברשת אחרת.

השורה התחתונה

מס הסוכר היה, ונשאר, עניין פוליטי לפני שהוא כלכלי — נולד ומת בהתאם ללחצים קואליציוניים, לא רק לשיקולי בריאות. אבל הנתון המעניין באמת הוא לא איזה צד צדק בוויכוח על המס, אלא מה שהוא חושף על איך מחירים בישראל בכלל זזים: כלפי מעלה, מהר ובנדיבות; כלפי מטה, לאט ובקמצנות. ובזמן שכולם התווכחו על שקל אחד לליטר שהוטל ובוטל, הפער האמיתי על המדף — בין הרשת הזולה לרשת היקרה, על אותו מוצר בדיוק — כבר עמד על פי שניים. שווה לבדוק את זה לפני שממשיכים להתווכח על המס.

מקורות