בית משפט קנס את שופרסל 20 אלף שקל על התעלמות משלטי המחיר שלה עצמה. הרשות שאמורה לאכוף את זה גובה בקושי חמישית מהעיצומים שהיא עצמה מטילה.
מאת מערכת סופרקליר · 2026-08-02 · 4 דק׳ קריאה
22% — החלק שנגבה בפועל מתוך כ-37 מיליון שקל בעיצומי הגנת הצרכן שהוטלו בין 2022 ל-2024 — לפי דוח מבקר המדינה, שפורסם חודש לפני שבית משפט קנס את שופרסל על התעלמות משלטי המחיר שלה (יוני-יולי 2026)
ב-29 ביולי 2026 קבע שופט בבית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא כי שופרסל, רשת השיווק הגדולה בישראל, תשלם ללקוחה 20,000 שקל — לא בגלל מוצר פגום, אלא כי הרשת חייבה אותה ביותר ממה שהבטיחו השלטים שלה עצמה. פעמיים. כלכליסט חשפה את פסק הדין; אייס הוסיפה למחרת ציטוטים נוספים מהשופטת. השופטת אופיר כתבי-ריבלין לא התייחסה לזה כאל תקלה חד-פעמית. היא כתבה שלא השתכנעה כי מדובר בטעות בודדת, ושנראה כי שופרסל "מפתה לקוחות במסרים פרסומיים שאינה מכבדת".
3.90 ₪ על השלט, 16.90 ₪ בקופה
המקרה הראשון: שלט מעל מגש עגבניות שרי הבטיח 3.90 שקל. בקופה חויבה הלקוחה ב-16.90 שקל. כשביקשה הסבר, נאמר לה שהזן הספציפי שבחרה אינו כלול במבצע — אף שבשלט לא הופיעה כל החרגה כזו. המקרה השני הגיע בעקבות הודעת פרסומת ב-SMS שהציעה פטריות, אבוקדו ועגבניות שרי במחיר מוזל; גם הפעם חויבה הלקוחה במחיר מלא בקופה, ונאמר לה שהפרסומת "אינה בתוקף". שופרסל הגישה בקשת רשות ערעור, בטענה שהציעה ללקוחה תיקון מחיר לאחר שפנתה לשירות הלקוחות — כלומר בדיעבד, לא בקופה עצמה.
החוק כבר עמד לצדה
שום דבר כאן לא דרש חוק חדש. סעיף 17ב(ד) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, קובע חד-משמעית: "המחיר המחייב של טובין יהיה המחיר שהוצג עליהם בהתאם להוראות סעיף זה, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור" (נוסח החוק, נבו). זו זכות משפטית אמיתית, בת עשרות שנים — לא הגנה חדשה. מה שהמקרה בכפר סבא מראה הוא מה קורה כשאין מי שבודק אם השלט והקופה בכלל תואמים זה לזה — צריך שופט, וצרכנית עם הזמן, הקבלות והנחישות להגיע אליו.
הרגולטור שלא בודק
חודש לפני פסק הדין, ב-24 ביוני 2026, פרסם מבקר המדינה דוח שעוסק בדיוק בפער הזה (גלובס; Ynet). בין 2022 ל-2024 יותר מהכפילו את עצמן התלונות לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן — מ-22,074 ל-44,612 בשנה. האכיפה נעה בכיוון ההפוך: תיקי אכיפה מנהלית ירדו ב-25%, מ-506 ל-386, ומספר התיקים שהסתיימו בעיצום בפועל צנח מ-46 ל-13. מתוך כ-37 מיליון שקל בעיצומים שהרשות הטילה, נגבו בפועל רק כ-8 מיליון שקל — 22%. המבקר התייחס גם לגוף שרוב הצרכנים כלל לא שמעו עליו: המועצה הישראלית לצרכנות פעלה ללא מנכ"ל מאז אוגוסט 2024, ללא סגן מנכ"ל מאז 2018, כמחצית מתקניה פנויים, ועד ספטמבר 2025 נותרו בה כה מעט חברי דירקטוריון שלא הצליחה לכנס מניין חוקי.
ואז הרגולטור נסגר
המועצה לא שרדה מספיק זמן כדי לראות את הדוח משנה משהו. ב-31 במאי 2026 — שלושה שבועות לפני שממצאי המבקר פורסמו — אישרה הממשלה, בהובלת שר הכלכלה ניר ברקת והשר דודי אמסלם, החלטה לפרק רשמית את המועצה הישראלית לצרכנות בת ה-56, ולהעביר את סמכויותיה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן — אותה רשות שהמבקר הראה זה עתה שגובה בקושי חמישית מהעיצומים שהיא עצמה מטילה (אייס). הצעד לווה בהבטחת תוספת תקציב שנתית של 7.2 מיליון שקל, והוצג כאיחוד: "כתובת אחת וברורה" לצרכנים, ואכיפה חזקה יותר קדימה. אם ההבטחה הזו תתממש — זה, מטבע הדברים, סיפור למועד מאוחר יותר; הנתונים שהציג המבקר מתארים את הרשות כפי שהיתה לפני האיחוד, לא אחריו.
מה מוסיפים הנתונים של סופרקליר עצמנו — והיכן הם נעצרים
שופרסל אינה רשת שבולטת ביוקר שלה במדד המחירים של סופרקליר: נכון לסריקה הנוכחית, היא מדורגת 11 מתוך 33 רשתות שאנחנו עוקבים אחריהן, כמעט בדיוק על החציון הארצי — כאחוז בודד מעליו. מה שכן בולט הוא עד כמה הסניפים שלה עצמם לא מסכימים אחד עם השני. במדד אי-השוויון שלנו — הפער בין הסניף הזול לסניף היקר ביותר של אותה רשת על אותם מוצרים — שופרסל מדורגת שלישית מבין כל 33 הרשתות, עם פער של 37% בין הסניפים שלה עצמה.
חשוב לנו לדייק במה שהמספר הזה יכול, ולא יכול, לספר. הוא מתאר את המחירים ששופרסל עצמה מדווחת בקבצי השקיפות היומיים שהחוק הישראלי מחייב רשתות גדולות לפרסם — אותם הקבצים שעליהם בנוי המדד של סופרקליר. הוא לא אומר דבר על השאלה אם המחיר שנגבה בקופה ביום נתון תאם בכלל את הקובץ הזה או את השלט במעבר — אף מאגר שקיפות, כולל שלנו, לא רואה את הרגע הזה. רשת עם כזה פער אמיתי ומדווח בין הסניפים שלה עצמה היא, בהכרח, סביבה שבה "הזן הזה לא היה כלול" היא סיפור נוח לספר ללקוחה — ובדיוק הסוג של דבר שמפקח שטח, לא גיליון אקסל, צריך לתפוס במקום. וזה בדיוק סוג הבדיקה השטחית שדוח המבקר מרמז שהרגולטור הכי פחות מצויד לבצע כרגע: מספר התיקים שהאכיפה שלו עצמו הסתיימה בהם בעיצום בפועל צנח ביותר משני שלישים תוך שנתיים, מ-46 תיקים ל-13.
מה זה אומר לקנייה הבאה שלכם
הכלל לא השתנה: מה שכתוב על השלט הוא מה שמגיע לחייב לשלם, לא משנה מה אומרת הקופה. מה שכן השתנה הוא מי בודק את זה בפועל. נכון להיום, התשובה הכנה היא: יותר ויותר, אף אחד חוץ מכם. צלמו את השלט לפני שאתם מגיעים לקופה. אם המספרים לא תואמים, בקשו את ההפרש במקום — החוק אומר שמגיע לכם מיד, לא אחרי פנייה לשירות לקוחות שבועות אחר כך. ואם זה לא עובד, לקוחה מכפר סבא כבר הוכיחה שבית משפט לתביעות קטנות עדיין כן.
מקורות
- חיפשה עגבניות מוזלות ותקבל 20 אלף שקל: שופרסל לא כיבדה מבצע בקופה ותפצה לקוחה — כלכליסט
- הלקוחה ניצחה את שופרסל: ההטעייה שהובילה לפיצוי של 20 אלף שקל — אייס
- מבקר המדינה: מערך הגנת הצרכן נשחק דווקא כשיותר ישראלים נפגעו — גלובס
- דוח המבקר: קריסת מערך הגנת הצרכן והמחיר הכבד של שיתוק המועצה — Ynet
- אחרי 56 שנה: הממשלה אישרה את פירוק המועצה הישראלית לצרכנות — אייס
- חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 — נוסח החוק, סעיף 17ב(ד) — נבו