הציבור הכתיר את רמי לוי כ"הרשת הזולה". מדד המחירים אומר אחרת

מאת מערכת סופרקליר · 2026-07-30 · 3 דק׳ קריאה

6 נקודות — הפער בין רמי לוי (14%- מהחציון הארצי) לרשת הזולה ביותר בפועל, אושר עד (20%- מהחציון) — לפי מדד המחירים של סופרקליר, יולי 2026, באותו החודש שבו מחקר צרכנים ארצי הכתיר את רמי לוי כ'הרשת הזולה'

בשבועות האחרונים נכתב לא מעט על כך שהציבור הישראלי כבר הכריע: רמי לוי היא "הרשת הזולה" של המדינה. מחקר צרכנים רחב היקף בדק לא רק דעות אלא הרגלי קנייה בפועל, ומצא שזו התדמית שרוב הישראלים מחזיקים. הבעיה: באותם החודשים בדיוק, שתי בדיקות מחיר עצמאיות אחרות — כולל שלנו — בדקו איפה באמת הכי זול, ושתיהן הגיעו לתשובה אחרת.

המחקר שקבע: זו הרשת הזולה

ב-13 ביולי 2026 פרסם מעריב ניתוח מבוסס על מחקר של המכון לחקר הקמעונאות, בראשות ד"ר חזי גור מזרחי, שסקר 726 צרכנים ומיפה היכן מתבצעת הקנייה השבועית הגדולה, איך מתחלק הסל בין רשתות, ומתי בפועל עוברים רשת (מעריב). הממצא המרכזי: לכל רשת יש "תפקיד" קבוע בתודעת הצרכן — רמי לוי היא יעד הקנייה הגדולה והזולה, יוחננוף נתפסת כרשת ה"חוויה", שופרסל כרשת ה"השלמה" הנגישה. גור מזרחי סיכם באותה רוח בוואלה כסף: הבחירה בסופר לא נשענת על טבלת מחירים בלבד, אלא גם על הרגל, נוחות, ביטחון והיכרות עם המקום (וואלה כסף).

מחקר קודם של אותו מכון, מדצמבר 2025, כבר חידד את התמונה: רמי לוי מוביל בתפיסת המחיר הזול, אבל סובל בממדים אחרים לגמרי — ניקיון, סדר, שירות ואווירה. כפי שנכתב אז, "הצרכנים מעריכים את המחירים הנמוכים, אך מציינים כי החוויה עצמה פחות נעימה ולעיתים אפילו מרתיעה" (מעריב).

ראיה נוספת לכך שהפער בתודעה גדול מהפער במחיר בפועל מגיעה ממחקר נוסף של אותו מכון, מאוקטובר 2025: לפי הכתבה, "סל הקנייה הממוצע לחגי תשרי 2025 התייקר ביותר משמונה אחוזים", ובמקביל צוין שהפערים ההיסטוריים בין הרשתות — שהגיעו בעבר עד 25% — הצטמצמו משמעותית, כך שגם רמי לוי, המזוהה כרשת הזולה, לא בהכרח מציעה כיום את היתרון שהצרכנים מצפים לו (מעריב).

שתי בדיקות מחיר נוספות, אותה תשובה — ולא רמי לוי

וכאן הכותרות פספסו חלק חשוב: בדיוק באותם החודשים, שתי בדיקות מחיר עצמאיות שבדקו את המחירים בפועל, ולא את התדמית, הגיעו לאותה מסקנה — ולא ל"רמי לוי".

לובי 99, ארגון צרכנים, בדק כ-500 מוצרי חג בשמונה רשתות מובילות על בסיס נתוני השקיפות הרשמיים שהרשתות מחויבות לפרסם על פי חוק, ופרסם ב-13 במאי 2026: "המנצחת הברורה היא רשת אושר עד, אשר מציגה מחירים הנמוכים ב-17.2% מהממוצע". רמי לוי (בפורמט הגדול) הגיעה שנייה עם 16.1% מתחת לממוצע, יוחננוף שלישית עם 11.3% (מאקו).

מדד המחירים של סופרקליר, המבוסס על נתוני המחירים המתפרסמים בפועל של כל 33 הרשתות שאנחנו עוקבים אחריהן, מגיע לאותה מסקנה, בפער אפילו גדול יותר: אושר עד נמצאת כ-20% מתחת לחציון הארצי — הזולה ביותר מכל הרשתות במדד. רמי לוי נמצאת כ-14% מתחת לחציון: זולה, אבל לא במקום הראשון, ולמעשה כמעט זהה ליוחננוף (גם היא כ-14%-) — אותה רשת שהמחקר ההתנהגותי מגדיר דווקא כ"רשת החוויה", לא כ"הזולה" (נתוני סופרקליר, יולי 2026).

אז למה כולם חושבים שרמי לוי היא הכי זולה

כנראה שהתשובה היא לא במחיר עצמו, אלא בנגישות. לרמי לוי יש כ-99 סניפים בישראל לפי הנתונים שלנו — פי ארבעה בערך מ-24 הסניפים של אושר עד. אם אושר עד היא באמת הזולה ביותר, אבל רוב הישראלים פשוט לא גרים ליד סניף שלה, הבחירה ה"משתלמת ביותר בפועל" היא זו שנגישה, לא זו שהכי זולה על הנייר — וזה בדיוק העיקרון שהמחקר ההתנהגותי של המכון לחקר הקמעונאות מצביע עליו: הרגל, מרחק ונוחות שוקלים לפחות כמו מחיר, ולפעמים יותר.

יש כאן גם פרט שאף אחד מהמחקרים לא בדק, ושהנתונים שלנו חושפים: גם בתוך רמי לוי עצמה, "הזול" הוא לא קבוע. הפער בין הסניף הזול ביותר לסניף היקר ביותר של הרשת, לפי מדד סופרקליר, עומד על כ-13 נקודות אחוז — מסניפים שנמצאים רק כ-6% מתחת לחציון הארצי ועד סניפים שנמצאים כ-18% מתחתיו. אצל אושר עד, לעומת זאת, הפער בין הסניפים עומד על כ-4 נקודות בלבד. במילים אחרות: מי שנכנס ל"רמי לוי" מסוים לא יודע בוודאות אם הוא מקבל את הגרסה שממש מתאימה לתדמית הזולה שהמחקרים מתארים, או סניף יקר בהרבה ממנה — ובלי שום שלט על הדלת שיגיד לו את זה.

השורה התחתונה

אין כאן טענה שרמי לוי "משקרת" בתדמית שלה — הרשת אכן זולה משמעותית מהחציון הארצי, וגם עם וריאציה גדולה בין סניפיה היא נשארת ברוב המקרים מתחת לממוצע. אבל תואר "הרשת הזולה בישראל" שייך, לפי כל בדיקת מחירים עצמאית שבוצעה השנה — של לובי 99 ושל סופרקליר גם יחד — לרשת אחרת: אושר עד. אם המטרה היא לחסוך כמה שיותר והמרחק לא מכריע, שווה לבדוק אם יש סניף של אושר עד בטווח נסיעה סביר — ולא להסתפק בתדמית שכולם כבר מכירים.

מקורות