נפתלי בנט מבטיח לפרק את תנובה ולהוזיל מזון ב-30%. בדקנו: פער כזה קיים כבר היום

מאת מערכת סופרקליר · 2026-07-24 · 3 דק׳ קריאה

4.90–14.90 ש"ח — טווח המחירים של אותה טבלת שוקולד פרה חלב של עלית (שטראוס), 100 גרם — בין הרשתות, נכון ליולי 2026, לפי נתוני סופרקליר

"נוריד את המחירים ב-30% כי נפרק מונופולי שוק המזון בישראל דוגמת תנובה, שטראוס, דיפלומט, שסטוביץ' ושופרסל — מה שהיה לא יהיה." כך הכריז נפתלי בנט, יו"ר "ביחד" — הרשימה המשותפת שהקים עם יאיר לפיד לקראת הבחירות לכנסת ה-26 — כשהציג ב-30 ביוני את תוכניתו הכלכלית להפחתת יוקר המחיה (N12/מאקו). ההבטחה: 30% הפחתה בסל המזון והטואלטיקה, וחיסכון של כ-8,000 שקל בשנה למשפחה. אנחנו לא בודקים כאן הבטחות בחירות — אנחנו בודקים מחירים. אז לקחנו את שמות החברות שבנט הצהיר שרוצה לפרק, ובדקנו מה כבר קורה להם, היום, בנתוני המחירים שאנחנו אוספים מכל הרשתות.

הריכוזיות היא תיעוד, לא רק רטוריקה

בנקודה אחת קשה להתווכח עם בנט: הריכוזיות בשוק המזון הישראלי מתועדת היטב, ולא על ידו. דוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 מצא ש-20 קטגוריות מזון, ב-85% מהמכירות בהן, נשלטות בידי שלושה ספקים בלבד (כלכליסט). מעריב, שסקרה את הדוח וממצאים נוספים כמעט שנה לאחר מכן, מנתה קטגוריות בודדות שבהן הריכוזיות קיצונית עוד יותר: כ-99% מהשוק בשמנת חמוצה, כ-93% בקפה נמס, וכ-87% בדגני בוקר — כל אחת מהן בשליטת שלוש חברות מובילות. ומעריב תיעדה גם את התוצאה: קפה נמס התייקר ב-26% בין 2022 ל-2025, קוקה קולה ב-50%, פסטה ברילה ב-33%, קטשופ היינץ ב-26%, פררו נוטלה ב-25% (מעריב). זה הרקע האמיתי שעליו בנט מנסה לרכב.

מה שסופרקליר בדקה: שלושה מוצרים, שתי חברות, בלי לפרק כלום

בנט מדבר על פירוק חברות כתנאי להוזלה. אבל תנובה ושטראוס — שתי החברות הראשונות ברשימה שלו — כבר מוכרות היום את המוצרים שלהן במחירים שונים לחלוטין בין רשת לרשת, בלי שאף רגולטור נגע בבעלות עליהן. בדקנו שלושה מוצרים, בנתוני המחירים שסופרקליר אוספת מכל הרשתות המפרסמות:

גבינה לבנה תנובה 5%, 250 גרם — מוצר בפיקוח מחירים. ברוב הארץ, ביותר מ-1,600 סניפים, המוצר נמכר בין 4.75 ל-5.87 שקל — פער של כ-24% בין הזול ליקר. מדובר במוצר שהמדינה כן מגבילה את מחירו.

גבינה לבנה תנובה 3%, 250 גרם — בלי פיקוח. אותה חברה, אותו מוצר בסיסי, בלי תג מחיר מקסימלי: הטווח נפתח ל-4.80 עד 7.90 שקל — פער של כ-65%, יותר מהכפול מהמוצר המפוקח.

שוקולד פרה חלב של עלית (מבית שטראוס), 100 גרם. כאן הפער מזנק לכ-204%: מ-4.90 שקל בסניפים הזולים ביותר, עד 14.90 שקל באחרים — פי שלושה על אותה טבלת שוקולד, מאותו יבואן, מאותו מספר ברקוד.

המסקנה איננה שהריכוזיות לא משנה — היא משנה, ופיקוח המחירים על הגבינה בפיקוח כן דוחס את הפער בערך בשליש לעומת הגרסה החופשית. אבל היא גם אומרת שהחלק שכבר תלוי רק בצרכן — לא בפירוק אף מונופול, לא בחקיקה, לא בבג"ץ — הוא ענק. אף אחד לא צריך לפרק את תנובה כדי לחסוך את הפער בין 4.80 ל-7.90 שקל על אותה גבינה. צריך רק לדעת באיזו רשת לקנות אותה.

ההבטחה כנגד ההיסטוריה

גם המבקרים של בנט לא מתעכבים על השאלה אם הריכוזיות בעיה — הם מתעכבים על השאלה אם 30% זה מספר אמיתי. ביזפורטל, שסיקר את התוכנית יום למחרת ההצגה, כתב במפורש שהיעד "נשמע שאפתני מאוד, אולי יותר מכפי הנדרש", והזכיר שפירוק מונופולים מחייב חקיקה, רגולטורים חזקים, התמודדות עם לובי אגרסיבי של החברות הנוגעות בדבר, ותהליך משפטי שיכול להימשך שנים בלי לגרום למחסור בדרך (ביזפורטל). אתר כיפה, ביומיים שלאחר מכן, הזכיר לקוראים את הרקורד: "תוכנית סינגפור" הקודמת של בנט הניבה תוצאות מוגבלות, וההבטחה למיליון שקל למשפחת חייל מילואים שנפל בקרב גם היא לא התממשה בהיקף שהובטח (כיפה). ההבטחה עצמה עולה גם על רקע פוליטי מוגדר: היא באה כחודשיים בלבד אחרי שבנט ולפיד הודיעו על התאחדות ל"ביחד", לקראת בחירות שבהן שני המפלגות מתמודדות יחד בהובלתו (הארץ).

השורה התחתונה

אין לנו כלים לשפוט אם "ביחד" תיכנס לממשלה, ואין לנו עניין בכך. יש לנו כלים לבדוק מחירים — ואלה אומרים שני דברים בו-זמנית. ראשית: הריכוזיות שבנט מצטט אמיתית ומתועדת בדוח רשמי של מבקר המדינה, לא הומצאה לצורך הקמפיין. שנית: היעד המדויק שהוא נותן — 30% הוזלה, 8,000 שקל בשנה — הוא הבטחה שאין לה נוסחת חישוב פומבית, ושדורשת פירוק בעלויות שגם המבקרים הכי אוהדים שלו מתארים כתהליך של שנים. בינתיים, כשמדובר במוצר קונקרטי על המדף — לא בחקיקה עתידית — הפער בין הרשת הזולה ליקרה, על אותו ברקוד מאותו יצרן, כבר עומד על עשרות ומאות אחוזים. את זה אפשר לתקן היום, בלי לחכות לשום מונופול שיפורק.

מקורות